#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. אמר לו הבא לי מן החלון או מן הדלוסקמא והביא לו ואמר בעה''ב לא היה בלבי אלא מזה והביא מזה, אמר לו הבא לי מן החלון והביא לו מן הדלוסקמא, מי מעל. ומאי קמ&quot;ל	כשאמר או מזה או מזה בעל הבית מעל וקמ&quot;ל דברים שבלב אינם דברים. כשאמר מהחלון והביא מהדלוסקימא השליח מעל ששינה מדעת בעה&quot;ב.	מעילה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. השולח חש&quot;ו מי מעל, ומדוע (בעשו שליחותן וכשלא עשו)?	"אם עשו שליחותן בעה&quot;ב מעל שהרי עשו שליחותם, ואף שאינם בני דעת אמר ר&quot;א דהוי כמעטן של זתים שמחשיב את המשקה אף שאין בו דעת, ר' יוחנן אומר שזה כפיל וקוף שנעשים שליח להניח את העירוב. <p dir=""rtl"">לא עשו שליחותן החנוני מעל לכשיוציא.</p>"	מעילה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. שלח שליח ונזכר שזה הקדש מי מועל?</p>	"<p dir=""rtl"">אם רק בעל הבית נזכר השליח מועל ואם גם השליח נזכר ורק החנוני לא יודע הוא מועל לכשיוציא.</p>"	מעילה כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: נתן לשליח שתי פרוטות ואמר לו לך והבא לי אתרוג והלך והביא לו באחת אתרוג ובאחת רימון מי מעל. ומה הדין בקטניות. ומה הטעם?	עסקינן שהאתרוג שהביא בפרוטה היה שווה שנים ת&quot;ק אומר ששניהם מעלו ור' יהודה אומר שרק השליח מעל דאמר ליה אתרוג גדול היתי מבקש והבאת לי קטן ורע שבשנים היו מוזילים לי יותר ולכן בקיטנית כשמוכרים במחיר שווה בין אם קונים בפרוטה או בהרבה מודה ר' יהודה שגם בעל הבית מעל שאינו יכול לטעון כנ&quot;ל. [ולכן אין ראיה מכאן שהשולח שליח לקנות לו קרקע גדולה וקנה קטנה שקנה.]	מעילה כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: 'ומודה ר''ע לחכמים באומר פרוטה מן כיס זה הקדש שהוא מוציא והולך עד שיוציא את כל הכיס' מה יש להקשות ולישב על זה (3)?	"רב דימי הקשה מהרישא מאי שנא מנפלה פרוטה של הקדש בתוך כיסו או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש שר&quot;ע סובר כיון שהוציא את הראשונה מעל וחכמים אומרים עד שיוציא את כל הכיס וכאן ר&quot;ע מודה<p dir=""rtl"">רבין הקשה מהאומר אחד משווריי הקדש היו לו שנים הגדול שבהן הקדש ומאי שנא כאן שרק האחרון. </p><p dir=""rtl"">רב פפא הקשה מאי שנא מהלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד וכו' רבי יהודה ורבי יוסי ור''ש אוסרים, ומאי שנא כאן שהתיר להשתמש עד הסוף. ותירצו שסיפא דמתניתין באומר לא יפטר כיס זה מן ההקדש</p>"	מעילה כא:		
